רס"ל דניל פצ'יניוק, בן יוסי ואולגה, נולד בכ"ו בטבת תשנ"ח (21.1.1998) בעיר טשקנט שבאוזבקיסטן.
היה בן הזקונים במשפחה, "התינוק" האהוב על כולם.
מילדותו התבלט באדיבותו, בצייתנותו ובסקרנותו הרבה. אהב לקרוא, ללמוד ולהצטיין בלימודים, ובסיומם התקבל ללימודי רפואה במכללה לרפואה בטשקנט, שם הפגין הצטיינות מרשימה.
מעל לכל אהב דניל את מדינת ישראל. מגיל שש השתתף בפעילויות הסוכנות היהודית בטשקנט, וחלם לעלות לארץ. בשנת 2017 הגשים את חלומו והגיע לישראל במסגרת תוכנית "מסע". עם סיום התוכנית עבד במשך שנה, ולאחר מכן החליט להתגייס לשירות משמעותי בצה"ל.
בצה"ל שירת כלוחם, חובש קרבי וקלע ביחידת עורב נח"ל. במסגרת שירותו הפך ללוחם אמיתי — אדם צנוע, ישר ומלא אהבה, כך נזכור אותו תמיד.
חבריו מהצוות סיפרו:
"דניל היה הכי מקצועי בכל מה שעשה, תמיד שמר על קור רוח, וסמכנו עליו בעיניים עצומות, במיוחד בכל מה שקשור לרפואה. בצוות מילא תפקידים רבים — חובש, קלע, קשר, סמל — אבל הכי חשוב: הוא היה ה'אבא' של הצוות. הייתה לו אהבה גדולה אלינו, אך אהבה קשוחה שדרשה מאיתנו את הטוב ביותר. הוא לא נתן לנו לוותר אף פעם."
לאחר סבב המילואים הראשון בעזה, הצטרף דניל לסיירת נח"ל הסדירה כחובש קרבי — בהתנדבות מלאה, מתוך תחושת שליחות עמוקה. במהלך שירותו נפצע מפגיעת טיל בבית שבו שהה עם חבריו, ונפגע בראשו. לאחר פינויו לקבלת טיפול רפואי, בחר לשוב לשירות — ולקח חלק בסבב שלישי ברמת הגולן ובסבב רביעי בעזה.
ביום י"ז באב תשפ"ד (23.8.2024), נפל דניל בקרב ברצועת עזה, יחד עם חבריו לנשק אביתר עטואר ז"ל וניתאי מטודי ז"ל. דניל היה בן 26 בנופלו.
"דניל, אתה חלק מהלב שלנו. לא נשכח אותך לעולם."
יהי זכרו ברוך.